נורית הראל

nurit_harel2

 

תחומים
טקסטים אקדמיים | טקסטים שיווקיים | טקסטים לאתרי אינטרנט | כללי
תחומים נוספים
עדויות ניצולי שואה
השכלה רלוונטית

תעודת עורכת לשון, מתחילים ומתקדמים של אוניברסיטת חיפה.
תואר ראשון בהיסטוריה כללית ובחינוך.
תואר שני בהיסטוריה יהודית של אוניברסיטת חיפה

ניסיון

במסגרת היותי מורה רכשתי ניסיון חובק שנים רבות בעבודה מול טקסטים במקצועות עתירי מלל. בנוסף, התנסיתי בעריכת עבודות אקדמיות, מאמרים, עלונים, עדויות ניצולי שואה והרצאות המיועדות לאתר באינטרנט.

פרטי התקשרות
טופס יצירת קשר

 

קצת עלי ומה אני מציעה

– התערבותי בטקסט תיעשה תמיד ברגישות ומתוך כבוד והתחשבות בסגנון כתיבתו, בהערותיו ובקשותיו של הכותב וכן תוך התחשבות בצרכי הטקסט.
– אני נוהגת לייעץ לכותב ולהתייעץ עמו, באמצעות קיום דיאלוג שוטף ויעיל במטרה למצות את האפשרויות ולהשיג את התוצאה המיטבית.
– אינני מתפשרת על רמה מקצועית שניכרת באיכות ובדיוק של העבודה.
– השקעה, מסירות ויסודיות מאפיינים את עבודתי, כשלנגד עיני הכבוד למילה הכתובה ולשפה העברית.

אני מציעה שירותי עריכת לשון בכל הרמות:
רמה 1 – הגהה והתקנה: תיקון שגיאות כתיב, שגיאות הקלדה, פיסוק והאחדת הכתיב.
רמה 2 – עריכת ליטוש: תיקון שגיאות ניסוח, מילות יחס, משלימי פועל, וסדר מילים במשפט.
רמה 3 – עריכת לשון יסודית: התערבות בעריכת התוכן, שינוי מבנה פסקאות, קשר לקוי בין משפטים, הבהרת משפטים מעורפלים, מניעת חזרות מיותרות, העלאת המשלב הלשוני ושמירה על רצף רעיוני הגיוני בין המשפטים.
רמה 4 – שכתוב: כאשר הטקסט בלתי קריא מבולבל וחסר ייכתב הטקסט מחדש כדי לשרת את המסר של הכותב בצורה הנאמנה ביותר.

אני מציעה שירותי עריכה במגוון רחב של סוגי מלל: מאמרים, אתרי אינטרנט, עלונים, מקומונים, מסמכים לבתי עסק, חוברות, ספרי לימוד, אוטוביוגרפיות ועבודות אקדמיות.
אני מחויבת למחירים גמישים ושווים לכל נפש שנקבעים בהתאם לרמת העריכה הנדרשת.

דוגמאות עריכה

דוגמה א' – ברמת עריכה 1-2 – עדות ניצול שואה

במהלך המלחמה – לפני עריכה
מלחמת העולם פרצה בספטמבר 1939, אבל ברית המועצות הייתה בברית עם גרמניה, לכן בשלב זה ברה"מ לא נכנסה למלחמה. המלחמה התחילה בברית המועצות ביוני 1941. הגרמנים כבשו את ויניצה ב22 ליוני 1941, הייתי אז בן 11.
בבוקר הגיעו שוטרים מטעם השלטון הסובייטי ואמרו לי ולאמי לצאת מהבית.(מכיוון שאז לרוב האנשים לא היו דירות משל עצמם והממשלה הייתה מחלקת אותם). כאשר הצבא האדום נסוג מהעיר ניסינו לברוח, אך לא הצלחנו. עם כניסתם לעיר, הדביקו הגרמנים מודעות ובהן ההנחיות ליהודים: "ליהודונים"(קללה) אסור לעבוד, לצאת לגני שעשועים, ללכת לקולנוע ועוד, ואם הם יעשו משהו נגד הדרישות יהרגו אותם.
באווירת ההגבלות והפחד עברו כחודשיים.
ב-22 לספטמבר, מוקדם בבוקר, התעוררנו ופתאום נכנסו לדירה שני שוטרים אוקראינים (הגרמנים כינו אותם "פוליצאים") ואמרו לנו שנתלבש ונצא לרחוב, ואפילו לא אמרו לנו לשם מה. ראינו ברחוב הרבה אנשים ושוטרים, אמא שלי ראתה שיש מקלט(היו אז מקלטים משותפים לדירות) ודחפה אותי לשם. והיא החלה לרוץ ולברוח. הפוליצאי רצה לתפוס אותה, אבל היא רצה מאוד מהר (אפילו לא ידעתי שהיא יכולה לרוץ כך!)
כך בעצם ניצלנו מגל ההרג הראשון של יהודי העיר. בערב כשהכל נרגע אמא שלי הגיעה, לקחה אותי מהמקלט שבו הסתתרתי מהבוקר וברחנו. התחבאנו בתוך בורות שהכינו כמקום מסתור כשהיו הפצצות של הגרמנים. הבורות נחפרו בשדות הרחק מהעיר והיו מכוסים בקורות עץ ואדמה. ישבנו בבורות כמה ימים ולא יצאנו משם, כי פחדנו לצאת. יחד איתנו התחבאו כמה יהודים נוספים, המעטים שגם הצליחו לברוח).
עברו כמה חודשים ובתחילת מרץ שנת 1942 אמי הצטרפה למחתרת הסובייטית. במחתרת הודיעו לה שבסוף מרץ הולכת להיות ההשמדה הסופית של כל היהודים שנשארו בחיים. אני ואמי הלכנו בין כל חברינו והודענו להם שצריך לברוח. חברינו לא האמינו לנו, אז רק שנינו ברחנו. יומיים לפני פעולת ההשמדה (סוף מרץ 1942) חברה של אמי (שהייתה פולנייה) החביאה אותנו אצלה ברפת במשך שלושה ימים.
במהלך המלחמה – לאחר עריכה
מלחמת העולם השנייה פרצה בספטמבר 1939, ברית המועצות הייתה בעלת ברית של גרמניה, לכן בשלב זה של תחילת המלחמה, בריה"מ לחמה לצד גרמניה. ביוני 1941 עם הפלישה של גרמניה לברית המועצות הצטרפה האחרונה למלחמה בפולש לצד בעלות הברית. הגרמנים כבשו את ויניצה ב- 22 ביוני 1941, אני הייתי אז בן 11.
בבוקר הגיעו שוטרים בשליחות השלטון הסובייטי ואמרו לי ולאמי לצאת מהבית שבו גרנו. (אז רוב האנשים לא היו בעלי דירות הם היו בבעלות הממשלה והיא זו שמסרה אותם לאזרחים). כאשר הצבא האדום נסוג מהעיר ניסינו לברוח, אך לא הצלחנו. עם כניסתם לעיר, הדביקו הגרמנים מודעות ובהן הגבלות ליהודים: "ליהודונים" אסור לעבוד, אסור לצאת לגני שעשועים, אסור ללכת לקולנוע היו איסורים נוספים, וכן אזהרה, חוסר ציות או התנגדות יגררו עונש מוות. באווירה זו של הגבלות ופחד עברו כחודשיים.
ב-22 בספטמבר התעוררנו מוקדם בבוקר, פתאום נכנסו לדירה שני שוטרים אוקראינים (הגרמנים כינו אותם "פוליצאים") ואמרו לנו להתלבש ולצאת לרחוב, מבלי לומר לנו לאיזו מטרה. ברחוב ראינו הרבה אנשים ושוטרים, בדרך החוצה ראתה אמי מקלט (היו אז מקלטים משותפים לדירות) ודחפה אותי לשם, היא עצמה החלה לברוח. ה"פוליצאי" רצה לתפוס אותה, אבל היא הצליחה לחמוק בריצה מהירה, עד אז לא ידעתי שהיא יכולה לרוץ כל כך מהר. כך בעצם ניצלנו מגל ההרג הראשון של יהודי העיר. בערב כשהכול נרגע אימא שלי הגיעה, לקחה אותי מהמקלט שבו הסתתרתי מהבוקר וביחד ברחנו. התחבאנו מפני הפצצות הגרמנים בתוך בורות מסתור שהוכנו מבעוד מועד, הבורות נחפרו בשדות הרחק מהעיר והיו מכוסים בקורות עץ ובאדמה. ישבנו בבורות האלה מספר ימים , חששנו מאוד לצאת מתוכם. יחד אתנו התחבאו כמה יהודים נוספים, המעטים שהצליחו לברוח.
עברו כמה חודשים, בשנת 1942בתחילת מרץ, אמי הצטרפה למחתרת הסובייטית. במחתרת הודיעו לה שבסוף מרץ תתרחש ההשמדה הסופית של כל היהודים שנשארו בחיים. אני ואמי הסתובבנו בין כל חברינו והודענו להם שצריך לברוח. חברינו לא האמינו לנו ולכן רק שנינו ברחנו. יומיים לפני פעולת ההשמדה, בסוף מרץ 1942, החביאה אותנו חברה פולנייה של אמי ברפת שבחצר ביתה למשך שלושה ימים.

דוגמה ב' – ברמת עריכה 1-4 – הרצאה משוכתבת – מתומצתת לאתר באינטרנט

תפיסת הרוחניות בתורות המזרח – לפני עריכה
נתחיל קצת, על קצה המזלג בתפיסה של רוחני מה הוא.
אדם שחי במציאות גשמית, בתכלית הגשמיות גדל במציאות שמה שמקבל חינוך שמה שהוא מקבל או מה שהוא רואה זה מה שיש, או מקסימום מה שהוא מרגיש. זו מציאות שרבים מאתנו גדלנו בה, בין אם זה במוסדות הלימוד או בחיים בבית. הגילוי הראשוני של דבר שהוא לא גשמי נתפס אצלו בד"כ כדבר שהוא רוחניות. פה אנחנו נתקלים בדבר שיוצר סערות של אי דיוק. המזרח בעצם מביא לנו מגע עם הרובד האנרגטי של האדם. מכל הבחינות, ביוגה, ברייקי, בהילינג, בטאי צ'י, ברפואה סינית, ברייקי וכו. כשאנחנו חושפים את עצמנו, ואדם נחפש למציאות גשמית עדינה כאשר היא עטויה במסווה של רוחניות זה בעצם השלב שהוא נחשף לרוחניות כביכול. זה יכול להיות פתח לשינוי חיובי וטוב וזה יכול להיות פתח לבלבול. אנחנו נברר את ההבדל הדק. הן לא עוסקות באמת ברוחניות אלא ברובד האנרגטי של האדם. ברובד היותר עדין של האדם. כשאדם כמונו, שלא מכיר את הרובד הזה, מגלה אותו בפעם הראשונה זה מפגש מאוד מדהים, מאוד מרתק. להרגיש ממש דבר שהוא לא קיים, שלא ראיתי שהוא קיים עד היום. להרגיש בידיים, להרגיש בגוף, אנרגיה תחושה, אורות, צבעים. אדם עוצם את העיניים הוא יכול לראות כל מיני צבעים ע"י כח ריכוז, על ידי הזרמה של כח צ'י, אנרגיה, פראנה. המפגש הזה הוא מפגש מרתק, הוא מפגש מסעיר. הוא מפגש מתוק וחשוב. המתיקות שלו והחשיבות שלו נובעת מזה שהוא פתח. למציאות שאדם מבין שמה שהוא רואה ומרגיש בעיניו זה משהו שהוא לא פגש עד היום הזה. אחד הדברים שאני נוהג לעשות עם קבוצות של מכירים רוחניות זה המשחק של כדור של אנרגיה. זה משחק שמחזיקים כדור של אנרגיה , אתם מכירים? שמחזיקים כדור של אנרגיה ביד? בתרגילים כאלה יש המון סוגים. הדברים האלה זה אומנות של התעסקות ברובד האנרגטי של הגוף. אנשים שמתעסקים הרבה זמן בדיקור ובצ'י קונג וכל מיני דברים כאלה הם ממש מרגישים את זה. יש אנשים שמפתחים רגישות שהם באים אל האדם, הם ממש שמים יד על האדם ומרגישים זורם או תקוע. ממש, זורם, תקוע. זה פלא גדול לראות אנשים ששולטים בזה. יש אנשים שאפילו רואים את זה בלי לגעת. המחשבה שלנו שמדובר באנשים רוחניים אבל לצערנו זה פשוט לא נכון. אין שום שום שום קשר. פשוט שום קשר בין זה לרוחניות הדברים.
זו אבן ראשונה שאנחנו מניחים במסע שלנו היום.
תפיסת הרוחניות בתורות המזרח – לאחר עריכה
חשיפה ראשונה לתופעה שאינה גשמית מרתקת ומדהימה כי האדם חווה תופעות שזרות לו: אנרגיה, אורות, צבעים, אלה הן תחושות חדשות ומסעירות ולכן מתפרשות אצל אדם החווה אותן כתופעות רוחניות. חשיפה כזו יכולה להוות צוהר לשינוי חיובי ומשמעותי אך גם פתח לבלבול.
לגילויים כאלה נחשפים בתרבות המזרח בתחומים רבים כמו יוגה, רייקי, הילינג, טאיצ'י, רייקי ועוד. קיימים סוגים שונים של תרגילים אנרגטיים כמו "לאחוז" כדור אנרגיה ביד או לחוות חיזיון של צבעים באמצעות כוח של ריכוז בלבד – כוח צ'י. יש אנשים שעוסקים בתחומים אלה זמן רב והם הצליחו לפתח רגישות גבוהה לאנרגיה של האדם, כמו יכולת לזהות באמצעות הנחת יד על אדם או אפילו ללא מגע יד מה מצב האנרגיה שלו, או באמצעות מגע במצח לגרום לאדם לצנוח ארצה. תופעות אלה גורמות לאמונה שאנשים אלה הם רוחניים או בעלי השגות רוחניות ושהגילויים הללו הם גילויים רוחניים. אולם אין הדבר כך, זו אומנות של עיסוק ברובד האנרגטי של האדם, לאנשים הללו שליטה בכח אנרגטי שאותו הם שכללו, זה הכול.
בתרבות המזרח נגלה האדם למציאות גשמית עדינה שהיא עטויה במסווה של רוחניות.
היא חושפת בפנינו את הרובד האנרגטי של האדם, רובד שמתפרש כגילוי של רוחניות לשמה, אך אין בינה לבין רוחניות לשמה דבר, מבחינה רוחנית – תורנית אין זו רוחניות, אלא שליטה ברובד העדין של המציאות הגשמית.
הנחנו אבן ראשונה.

יצירת קשר ישיר

שם *

דואר אלקטרוני *

טלפון

נושא

הודעה

 

השאר תגובה





נגישות
סגור